מחקר ומידע מקצועי
כורכום וכורכומין
The Academic Zone
המתחם האקדמי
כורכומין ודיכאון:
שורש הכורכום משמש כאחד התבלינים החשובים במטבחי אסיה השונים והוא נצרך מדי יום על ידי למעלה משליש מאוכלוסיית העולם. זהו אחד מהצמחים העתיקים ביותר הידועים בשימוש רפואי מזה אלפי שנים. הכורכומין הוא הרכיב הפעיל הדומיננטי בשורש הכורכום, והוא נחשב כיום לחומר הטבעי הנחקר ביותר בעולם, עם סיקור של למעלה מ-8,000 פרסומים מדעיים שונים.
הרפואות המסורתיות השונות ברחבי אסיה ייחסו לשורש הכורכום פעילות מעוררת והשפעה אפשרית לשיפור מצב הרוח ולחידוש זרימת הדם והאנרגיה בגוף. הכורכום היווה רכיב חשוב בפורמולות מסורתיות שונות, ברפואה הסינית וההודית, אשר ניתנו למגוון מצבי חולשה ותקיעות ברמה הפיזית והנפשית.
מחקרים מעבדתיים אודות כורכומין ודיכאון:
בין כל המחקרים הרבים שנערכו אודות הכורכומין בשנים האחרונות, נערכו גם כמה מחקרים אשר הדגימו השפעה אנטי דיכאונית אפשרית במערכת העצבים. איך הוא עושה זאת? עדיין לא ברור לגמרי.
מחקרים שנערכו כבר בעשור הקודם, הדגימו מנגנוני פעולה אפשריים, כמו העלאת רמות סרוטונין ודופאמין, השפעה על ישירה על קולטני סרוטונין ועיכוב של האנזים MAO-A (אנזים המפרק את המוליכים העצביים סרוטונין ונוראדרנלין). כל אלו הינם מנגנוני פעולה ידועים של תרופות לטיפול בדיכאון. (1-3)
מספר לא מבוטל של מחקרים הראו את ההשפעה האנטי דיכאונית האפשרית של הכורכומין בבעלי חיים. במחקרים הללו נצפו בין היתר השפעות על מערכת קולטני הסרוטונין במוח והגברה בביטוי של הגורם הנוירוטרופי המוחי (BDNF) באמיגדלה, בהיפוקמפוס ובקורטקס של המוח. (4-8) BDNF הינו חלבון התורם להישרדות של נוירונים במערכת העצבים וכן לגדילה ולהתמיינות של נוירונים חדשים, בעיקר באזורי המוח החיוניים לתהליכי למידה, זיכרון וחשיבה. ככל הנראה לחומר זה ישנו קשר לעיכוב תהליכים המובילים לדיכאון במערכת העצבים.
יחד עם האמור לעיל, צוות חוקרים אמריקאי, שניסה להעריך מהו המנגנון הספציפי שבו הכורכומין מסייע לטיפול בדיכאון, לא הגיע למסקנה חד משמעית, כך שכרגע, ככל הנראה, מנגנון הפעולה המדויק טרם הובהר. (9)
כורכומין ודיכאון כתוצאה מסטרס:
כיום ידוע כי אחד הגורמים העיקריים המובילים להתפתחות של דיכאון הוא כמובן סטרס. במחקר שנערך בסין, נמצא כי הכורכומין עשוי לעכב התפתחות של דיכאון המופיע בעקבות חשיפה ממושכת לסטרס. המודל במחקר זה התבסס על שתי קבוצות של עכברים שנחשפו לסטרס ממושך, מה שגרם בהמשך להופעה של תסמיני דיכאון. לעומת זאת, בקבוצת העכברים שנטלה כורכומין, תוך כדי החשיפה לסטרס, התופעות הדיכאוניות היו פחותות בהרבה ונצפה עיכוב של תהליכים ביולוגיים שונים במערכת העצבים, המובילים לדיכאון. (10) מחקר נוסף שנערך בבעלי חיים השיג תוצאות דומות, לעיכוב הופעה של דיכאון בעקבות החשיפה לסטרס. במחקר זה נמצא כי ייתכן וההשפעה האנטי דיכאונית של הכורכומין מושגת דרך עיכוב של גורמים דלקתיים שונים באזורים שונים של המוח. (11)
כורכומין ודיכאון | מחקרים קליניים והבטיחות בשימוש:
מחקרים קליניים שונים שנערכו ברחבי העולם, הדגימו השפעה חיובית אפשרית של הכורכומין במקרים של דיכאון. חלק מן המחקרים הצביעו על השפעה חיובית של הכורכומין לבדו וחלק הצביעו על השפעתו החיובית בשילוב עם טיפולים תרופתיים מקובלים. יש לציין כי בכל המחקרים הללו לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות כלשהן עקב השימוש בכורכומין.
במחקר שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה הקלינית של כורכומין יחד עם טיפול תרופתי, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, בקרב 101 חולים שאובחנו כסובלים מדיכאון וחרדה. בתום שישה שבועות של טיפול ולאחר עיבוד הנתונים הקליניים, נרשם שיפור משמעותי יותר בקרב המשתתפים שנטלו את הכורכומין, בהשוואה לקבוצה שנטלה את הטיפול התרופתי בלבד, לרבות שיפור ברמת התפקוד הקוגנטיבי. (12)
במחקר שנערך באוסטרליה ופורסם בסוף שנת 2014, כורכומין נמצא כבעל השפעה חיובית לטיפול גם במקרים של דיכאון מג'ורי (דיכאון עמוק). במחקר זה 56 משתתפים, שאובחנו כסובלים מדיכאון מג'ורי, נטלו את הכורכומין (במינון 1,000 מ"ג ליום) או פלצבו, למשך 8 שבועות. בשקלול הנתונים נמצא כי בארבעת השבועות הראשונים, גם הכורכומין וגם הפלצבו השיגו שיפור כלשהו במצבם הנפשי של המשתתפים, אך מהשבוע הרביעי והלאה, הכורכומין הראה עליונות על הפלצבו, עם שיפור ברמת הדיכאון והחרדה. (13)
מחקר קליני נוסף שבדק את ההשפעה של כורכומין במקרים של דיכאון מג'ורי, נערך בהודו וכלל 60 משתתפים. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, אשר נטלו טיפול תרופתי (Fluoxetine) או כורכומין או שילוב של שניהם, למשך שישה שבועות. בתום המחקר נמצא כי השיפור הקליני שהושג בקרב המשתתפים היה דומה בכל הקבוצות, ללא הבדלים סטטיסטיים משמעותיים, מה שעשוי להצביע על האפקט האנטי דיכאוני האפשרי של הכורכומין כרכיב בפני עצמו. (14)
עוד מחקר שבדק את ההשפעה של כורכומין יחד עם טיפול תרופתי עבור חולי דיכאון, נערך על ידי הפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה והוא פורסם בשנת 2013. מחקר זה כלל 40 חולים, אשר נטלו את הטיפול למשך חמישה שבועות. התוצאות הראו כי לא היו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין הקבוצה שנטלה את הטיפול התרופתי בלבד, לזו שנטלה את הטיפול התרופתי יחד עם הכורכומין. יחד עם זאת, החולים בקבוצת הכורכומין דיווחו על שיפור והקלה מהירים יותר, בהשוואה לקבוצה השנייה. יש לציין כי במחקר זה נעשה שימוש במינון נמוך יחסית של כורכומין (500 מ"ג ליום בלבד). (15)
לסיכום נראה כי המחקרים שנערכו אודות הכורכומין מצביעים על השפעתו החיובית לטיפול בדיכאון. מעבר להשפעתו זו, מסתמן כי הכורכומין הוא ככל הנראה רכיב טבעי הבטוח לשימוש, אשר אינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות כלשהן.
אסמכתאות:
(1) Li YC, et al: Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 2009 Apr 30;33(3):435-49.
(2) Kulkarni SK, et al: Psychopharmacology (Berl). 2008 Dec;201(3):435-42.
(3) Wang R, et al: Eur J Pharmacol. 2008 Jan 6;578(1):43-50.
(4) Wang Z et al: Behav Brain Res. 2014 Nov 1;274:282-90.
(5) Zhao X et al: Psychopharmacology (Berl). 2014 May;231(10):2171-87.
(6) Choudhary KM, et al: Eur J Pharmacol. 2013 Mar 15;704(1-3):33-40.
(7) Hurley LL, et al: Behav Brain Res. 2013 Feb 15;239:27-30.
(8) Huang Z, et al: Neurosci Lett. 2011 Apr 15;493(3):145-8.
(9) Witkin JM, et al: CNS Neurol Disord Drug Targets. 2013 Jun;12(4):498-505.
(10) Zhang L et al: Int J Neuropsychopharmacol. 2014 May;17(5):793-806.
(11) Jiang H. et al: Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 2013 Dec 2;47:33-9.
(12) Panahi Y, et al: Phytother Res. 2014 Aug 4.
(13) Lopresti AL et al: J Affect Disord. 2014 Oct;167:368-75.
(14) Sanmukhani J, Phytother Res. 2014 Apr;28(4):579-85.
(15) Clin Neuropharmacol. 2013 May-Jun;36(3):73-7
אולי יעניין אותך גם:
כל הכתוב לעיל מסתמך על גישות הרבליסטיות ונטורופטיות מסורתיות. למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.